ריפוי והחלמה

כשאנחנו חולים אנחנו הולכים לרפואה קונבנציונלית שעוזרת לנו לקבל מענה לבעיות פיזיות , אם יש לי פציעה ביד או פצע פתוח הרופאים יחבשו לי את הפצע או אולי יתפרו לי את האיזור כדי שברגע שאחלים התפקוד הפיזי שלי יחזור.

מה קורה במצבים רגשיים מנטליים, מחשבות רגשות חוסר איזון אנרגטי?

אנחנו צריכים גם לרפא את עצמינו מבחינה רגשית מנטלית ואנרגטית, כאן אין לאף אחד אחר פיתרון , זה קורה מתוך ריפוי פנימי, בדרך יש לנו כל מיני

מורים, מטפלים שיעניקו לנו מהניסיון שלהם כדי שנוכל לעזור לעצמינו,, אבל בפועל , רק אנחנו יכולים להשתנות.

האחריות לשינוי וריפוי היא פנימית.

כשיש לנו אירועים רגשיים שלא מעובדים כמו שצריך זה כמו פצע פתוח, כל טריגר שנוגע בפצע הפתוח מכאיב לנו

ואז אנחנו מגיבים בצורה אמוציונלית דרך טריגרים.

העבודה הרגשית חייבת להיות שם כדי לפתוח ולרפא פצעים

כואבים וטראומתיים, כי עד אז כל מה שקורה לנו פועל מתוך מעגל

רגשי פתוח שעדיין מכאיב לנו, בגלל שזה לא

חולי פיזי, אנשים מאפשרים לעצמם לחיות את החיים

בצורה כזאת, פעם שמחים פעם עצובים, פעם חומלים פעם כועסים, פעם אוהבים פעם שונאים ונמנעים מעבודה פנימית.

אבל מזדהים עם הכל, הריפוי האמיתי מתחיל דרך עבודה פנימית .

כשיש משקל למחשבות זה כמו פצע שכל פעם מישהו לוחץ עליו וזה גורם לנו לכאוב.

המחשבות שלנו זה המישהו הזה.

הם תמיד יגרמו לנו לחפש פיתרון חשיבתי לבעיה רגשית.

כשהמטרה של המוח הוא לשרוד ולהימנע מכאב.

אז כל רגש שלילי שמאיים עלינו, המוח רוצה להימנע מלהרגיש אותו.

למחשבות יש תפקיד מרכזי , לשרוד.

אם יש לנו פצעים רגשיים וטראומתיים שכבר ריפאנו

המחשבות יגיעו אבל הם לא יכולים יותר להכאיב, כי הפצע נהפך לצלקת.

וזאת בדיוק הדרך שלנו לרפא את עצמינו.

כשאנחנו רוצים לחשוב בצורה יצירתית, מחשבה חיובית, לחיות בהרמוניה לפתח את עצמינו ולהשתפר.

זה אמור לבוא יחד עם הריפוי, לרפא פצעים רגשיים שעדיין גורמים לנו לכאב שאנחנו מנסים להדחיק.

המערכת המנטלית לא תוכל לפתור בעיות רגשיות.

להרגיש ולחשוב אלו 2 דברים שונים.

המוח רוצה היגיון והלב מחפש דברים שמנוגדים להיגיון.

ואז כל אחד מושך לכיוון שונה.

יש לנו כמה אספקטים לרפא בצוך עצמינו

אספקט פיזי - בריאות פיזיולוגית, גוף בריא מגיע מתוך פעילות אקטיבית , לא חייב לבוא ליידי ביטוי בספורט אבל תנועה עוזרת לנו לשמור על חיוניות ובריאות .

גם טכניקות נשימה עוזרות לנו להיות יותר בריאים.

אספקט אנרגטי - איזון אנרגטי שיושב על שאר האספקטים רגשי מנטלי רצונות , סיבה ותוצאה , רצון נשמתי ורוחני וכו..

האספקט האנרגטי הוא הבסיס שדרכו אנחנו יכולים להתחיל תהליך ריפוי כנה.

מה שעוזר לאזן את האנרגיה יהיה להכיר את שאר האספקטים .

אפשר לקבל אנרגיה דרך פעילות גופנית, דרך מזון, דרך תנועה ותרגילי יוגה.

אבל רוב האנרגיה תלך לאן שהתדר שלנו מוכוון.

זאת אומרת לאיפה שתשומת הלב שלנו הולכת.

אם רוב היום אנחנו בפחד, התדר שלנו הולך לפחד, אז

לא משנה כמה אנרגיה תהיה לנו ביום יום.

הסטנדרט הוא פחד, אז רוב האנרגיה תתבזבז על מחשבות מנטליות שמייצרות פחד (או כעס, או השוואתיות ותחרותיות וכו)

אם התדר שלנו גבוה , רוב האנרגיה תלך למקומות שדרכם אנחנו תופשים דרך פילטר את המציאות.

למשל תחושת משמעות , ערך ואהבה .

אז לדעת לעבוד על האנרגיה היא חשובה ולשמור עליה חיונית ושתתנקז למקומות הנכונים.

זאת כבר עבודה רגשית ומנטלית.

כל עוד אנחנו מונעים על ידי כאבים רגשיים פתוחים

האנרגיה תמיד תלך לאותם הכאבים כי זה מה שהתודעה שלנו מקרינה לנו, המחשבות ההיגיון הרגש .

האספקט הריגשי והמנטלי - אלו כל אותם הרגשות שאנחנו מנסים להימנע מלהרגיש אותם ביום יום מתוך פחדים, מבלי להבין שהריפוי יכול לעבור אך ורק דרך קבלה של אותם הרגשות, אי אפשר למנוע מעצמינו להרגיש פחד עם ציפייה להרגיש שמחה, משמעות ואהבה.

האחד פותח את השני, אם נגביל מעצמינו להרגיש תחושות שליליות (כי זה לא קל, רובם יושבים על טראומות ופחדים)

אז לא נוכל להרגיש את הויברציה החיובית.

וכאן זה דורש מאיתנו להבין את השורש הרגשי הטראומתי שמקרין את עצמו בכל פעם דרך מחשבות של כעס וקורבנות שמחסלת את כל האנרגיה והאור הפנימי שלנו.

אז האספקט המנטלי מושפע ישירות מהאספקט הרגשי .

מחשבות שליליות מגיעות ממערכת רגשית חולה.

אנחנו צריכים ללמוד להרגיש מחדש מה זה להיות נשמה ולחוות רגשות.

כשהמערכת המנטלית פועלת מתוך תדרים של אהבה ואומץ.

ככה גם ההקרנות המנטליות שלנו יראו.

המציאות שאנחנו מקרינים היא תמיד השלכה של המערכת המנטלית שלנו.

אנחנו בוראים מציאות לטוב ולרע, עדיף לברוא מציאות מתוך אהבה ולא מתוך פחד

האספקט הנשמתי - הרצונות השליחות והאתיקה שלנו, הרצונות שלנו מקושרות למשימה ולשליחות שבגללה הגענו לגוף פיזי, יש לנו משימה לבצע , תחושת משמעות שאיתה אנחנו מתעוררים בבוקר , רק שלרוב התחושה הזאת מעורפלת, לא ברורה מספיק, ומעורבבת עם רצונות של אחרים.

אנחנו חושבים שאנחנו רוצים את מה שהמחשבות שלנו מספרות אבל ברגע מתחילה איזושהי עבודה פנימית

אנחנו מגלים שהרצונות האלו הם בכלל לא שלנו אל א רצונות שאחרים התנו אותנו להאמין שהם שלנו מתוך ריצוי ופחדים שאם .. אז.

אפשר תמיד להסתכל על השליחות הנשמתית שלנו מתוך פרספקטיבה של אלוהים, איך אלוהים היה רוצה שנפעל, מה הוא היה רוצה שנעשה ונרגיש

האלוהים הפנימי שלנו ולא אחר.

יש הרבה מאד סבל שמגיע מתוך עיקרון הקארמה של סיבה ותוצאה שמשויך לאספקט הנשמתי .

הנשמה תמיד רוצה להתרחב ולהאיר , גם את עצמה וגם לעזור לאנשים אחרים בדרך בזכות מה שכבר קיים

אצלה, יש לנו כישרונות שלאף אחד אחר אין, חותמת נשמתית, דהרמה.

ההכרה של הכישרונות האלו מגיעה מתוך חקירה פנימית וריפוי רב מימדי .

מערכות היחסים התקיימות עצמאית, המצב האנרגטי והרגשי , מצב כלכלי והקשרים שאנחנו מייצרים תמיד יסבבו סביב התדר שלנו מתוך שיעורים נשמתיים.

תודה שאנחנו כאן