עשר דרכים לשחרר היאחזות מדפוסים אגואיים

1. להבין שכל החיים הארציים וגם מעבר, הדפוסים האלו ניהלו אותי, במצבים שונים אני בהתנגדות אליהם ולא רוצה להזדהות איתם,

ההבנה שאי אפשר לשחרר את כולם בבאת אחת מייצרת מיקוד, להתמקד בדפוס אחד ספציפי שהכי מפריע לי בחיים ולנסות להבין את השורש , הוא כאן כי מתישהו בחיים איפשרתי לו להיכנס.

כולנו רוצים איכות חיים טובה יותר אבל כשמנסים לפתור את כולם בבאת אחת, המערכת בבלאגן מה שלא מאפשר התבוננות כנה ואמיתית.

וזה בעצם נותן לגיטימציה לאותם דפוסים להתגנב מתחת לפני השטח ולהמשיך לנהל את משחק השליטה בי,

 לא קל להגיע לשורש של דפוס כמו שהרבה שיטות ״מייצגות״ אני פותר בעיה בטיפול אחד,

אם יש לנו ספק הכי קטן, לא הגענו לשורש,

זה אמור להשתחרר מהחוויה בצורה טוטאלית וזה מסע לא פשוט עד שבחוויה שלנו זה משתחרר לחלוטין.

2.לשחרר אחיזה זה לא דבר קל ,

כל ניסיון להדחיק או להתנגד לאותו הדפוס מייצר את הפעולה ההפוכה,

כי בעולם אידיאלי כולם רוצים הקשבה, יכולות תקשור פתוחות, רגש מאוזן ומחשבה מאוזנת, אהבה והצלחה אבל בפועל בחדרי חדרים מה באמת אוחז אותנו , כמה אנחנו כועסים במהלך היום? כמה אנחנו מתוסכלים?

כמה משקל הדפוסים האלו גוזלים מאיתנו?

לכן המסע הזה עובר דרך קבלה, אם ננסה להתנגד ולומר לעצמינו - אני לא רוצה לכעוס, אסור לי לקנא , אסור לי לחשוב שלילי.

כל התנגדות מייצרת התנגדות, זה כמו הלקאה עצמית, הלופ לא נגמר.

זה עוד יותר מחזק את האגו ולא באמת מייצר שינוי ארוך טווח.

כמובן שהתנגדות היא חשובה לתהליך של הצמיחה האישית שלנו שלנו אבל התנגדות כדי לצמוח לא כדי לשלול או לפסול דברים שלא מוצאים חן שקיימים בנו ולנסות לטייח אותם מתחת לשטיח.

לכן אם דפוס התנהגותי חוזר, זה אומר שלא עבדנו עליו מספיק לעומק, אין לנו מה להתנגד להתנהגויות שליליות, לנסות לא לכעוס או להיות מושלמים או לא לפחד , קבלה היא המפתח להתבוננות.

3. החיים הארציים לא פשוטים וכל מי שינסה להגיד אחרת רק מכניס אתכם לאשליה

שהחיים כאן אמורים להיות קלים, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות רציניים מדיי

אם אנחנו בכנות עם עצמינו ומול הדפוסים שמנהלים אותנו, כבר עמוק בתוך החקירה ,

חשוב לזכור ולהבין שהשיעורים בכדור הארץ זה מסע נשמתי ארוך ואי אפשר לדלג מעל אף שיעור .

אם אנחנו למעלה,

אנחנו רואים הכל חווים הכל, אין לנו שום מגבלה ואין לנו רגש , הבעיה מתחילה למטה,

כשאנחנו צריכים להתמודד עם אותם הרגשות והמגבלה כי למעלה זה האינסוף אור, למטה האור מוגבל בתוך חליפת אוואטר.

החוויות הפסיכדליות והסמים למינהם לא עוזרים לנו לפתור שיעורים נשמתיים אלא רק מטשטשים ומעדנים את האגואים שלנו ומייצרים היאחזות (אולי לחלק זה כן עוזר , אבל לא בצורה תלותית שמייצרת מגבלה , אלא לדעת לבחור בתבונה מה יעזור לי להבין שיעור ולהרגיש את הכוונה מאחורי כל פעולה)

כמו שאי אפשר לקפוץ מכיתה א׳ לכיתה ג׳

ככה גם לא נוכל לדלג מעל אף שיעור עד שלא נבין את השורש שלו

ככל שנעבור חניכות ונתחיל להחזיר את הזיכרון הנשמתי של מי אנחנו מבחינת החוויה והאירועים , ההבנה תגדל המשקל של האגואים עלינו יפחתו משמעותית,

אבל ברגע שיש ניסיון לקצר את הדרך ,

הדברים יחזרו אלינו כמו בומרנג ,

כל התנגדות פנימית מייצרת התנגדות חיצונית, כל כוח מחזיר אלינו בצורה מגנטיבית את אותו הכוח שהשתמשנו בו.

בגלל זה חמלה והתבוננות בתוך המסע הנשמתי היא הכרחית וחשובה אם אנחנו באמת רוצים לצלוח שיעורים נשמתיים.

הלקאה לא תוביל לשינוי כי הלקאה עצמית זה לופ מתמשך שמשאיר אותנו תקועים.

4. להיוולד לגוף אנושי במסע הנשמתי זה אתגר גדול ולא סתם הנשמות שבחרו להגיע לכאן הם נשמות אמיצות,

אלו שנשארו למעלה לא יכולות

לחוות את מה שהנשמות בגוף אנושי חוות.

ונכון שיש אנשים שנמצאים בתחילת הדרך במסע שלהם אבל ההתעלות קוראת עכשיו,

כולנו יכולים להרגיש את הדחיסות של המטריקס ואת הדרכים המניפולטיביות השונות שרוצים לגרום לנו להמשיך להיות צרכנים, תלותיים וטראומתיים מתוך אינטרסים אישיים של חברות ותאגידים, מניפולציות רגשיות ,

צרכנות אינסופית ושליטה בהמונים,

לא מתוך שפיטה של אותם הגופים אלא מתוך הבנה שמה שמנהל כאן את התלת מימד

ותופס את המשקל הכי חזק אלו שדים פנימיים וחיצוניים שהשתלטו עלינו כאינדיבידואל וקולקטיב

והדרך היא להיות בחמלה ולא לנסות להילחם באותם הגופים למקד את הפוקוס מהבחוץ לבפנים.

להתמקד בעבודה פנימית וריפוי עצמי , מה שיוביל להתפתחות ועלייה תדרית כדי לא לתת משקל לכל הדרכים השונות של האליטות לשלוט בנו כאינדיבידואלים, לא להקל ראש בדברים האלו אבל לא לתת את המשקל שהם כל כך רוצים שניתן.

5. להבין למה אנחנו כאן.

זאת שאלה שמאתגרת בכל פעם שנכנסים למצב של תסכול , חוסר אונים וכעס

שום דבר לא רנדומלי,

אנחנו אלו שבחרנו את המשפחה שאליה נולדנו, החברים, המגדר, הזהות, המדינה, הלאום, הדת

הכל כדי לצלוח שיעורים נשמתיים, ולא סתם בחרנו אותם והם לא סתם מאתגרים אותנו ונוגעים לנו בנקודות הכי רגישות.

הנשמה יודעת הכל ולפני שהיא יורדת לגוף פיזי היא תבחר את אותם השיעורים שלא הצלחנו ללמוד בגופים שונים כדי להתעלות

כדי שהפעם (אולי) נבין את השיעור ונתקדם הלאה.

הרוח שלנו בחרה את הכל, הסביבה, הדת, המשפחה, הלאום, והנסיבות .

הבעיה היא שלמעלה אין מגבלות, כל הידע פרוש בפנינו ואז אנחנו יורדים לגוף דחוס של מגבלות ורגשות והכל הרבה יותר מוחשי ומאתגר,

וכל הזיכרון הנשמתי נמחק, ולהיות מונע ע״י רגשות של קנאה וכעס מטשטשות את הידע הטהור

ואת היכולת שלנו לתקשר ולהיות צינור נקי כדי לשרוף קארמה ולהמשיך את תהליך האבולוציה.

6. להכיר את המסלולים השונים של כל נשמה ונשמה , כולנו יצורים אלוהיים וכל עוד אנחנו בשיפוט וביקורת או בקנאה והשוואתיות עבור מסעות של נשמות אחרות,

למה הם קיבלו חיים נוחים ואני לא?

למה לי אין את אולם התנאים ולאחרים יש?

כי כל אחד מקבל את התנאים שהוא יצר לעצמו מתוך הדהרמה שלו מהחיים הקודמים והמסע הנשמתי שלו.

זה הכל מערך של קארמה,

והתפקיד שלנו זה להכיר את המסלול שלנו ולהבין שנשמות אחרות קיבלו תפקידים אחרים על סמך הדהרמה שלהם ועל סמך השיעורים שהם כבר פתרו.

רק המחשבה הזאת מייצרת

חמלה וחוסר הזדהות עם מה שאנחנו מרגישים כלפי אחרים בתור אמת כלשהי וקורבנות.

אם אנחנו מבקרים ושופטים אחרים על ההתנהגות שלהם, או מקנאים באחרים למה הם מצליחים ואני לא,

זה סימן שיש בנו חלקים לא פתורים שבגללם אנחנו נכנסים לשיפוט וביקורת אלא זאת רק הולוגרמה חיצונית שמקרינה על החוויה הפנימית שלי

7. כולנו אחד נכון, אבל זה לא אומר שכל בן אדם שעושה דברים הזויים ואיומים מול העיניים שלי אני צריך לקחת על עצמי את הדפקטים שלו.

רק להבין למה זימנתי לעצמי מערכת יחסים תובענית ופוגעת , קשרים חברתיים על סמך אינטרסים אישיים, לקוחות קשים וכו..

כל קשר כזה אובססיבי או סביבה רעילה , כנראה מגלמת שיעור שמסתתר שאנחנו צריכים להבין עבור עצמינו .

אז אין לנו מה להשליך הכל על עצמינו

ולהגיד כולנו אחד כקלישאה כלשהי מבלי להבין את ההבדל של מה זה בא לשקף לי על עצמי, איפה אפשרתי דפוס התנהגות כזה להיכנס לחוויה שלי, איפה נתתי פתח לנצל או לפגוע בי, ומה קיים בי שמשך את אותה הסביבה או מערכת היחסים אליי, בחמלה והבנה.

אין מקום להיות בחמלה ואהבה כשיש אשמה פנימית,

לנסות לחקור עם עצמינו

מה עדיין לא הבנתי?

ומה אני עדיין לא מבין שאותו שיעור ממשיך להתנגן לי שוב ושוב בחוויה

יש משהו בתדר שלי שמשך את האדם הספציפי אליי לחוויה כדי שאני אלמד ואבין משהו לגבי עצמי או ההתנהלות שלי או האנרגיה שלא שחררתי מעצמי, דרך ניתוח אנליטי ומדיטציה אפשר להבין טוב יותר.

8. להיות לבד, לא לפחד לשחרר אנשים שלא תואמים לתדר החדש שלכם, נכון שכולנו יצורים חברתיים וכולנו רוצים שייכות ואהבה,

רק שאם אנחנו מרגישים מרוקנים אחרי שיחות עם חברים

זה סימן ברור לכך שהסביבה שלכם אמורה להשתנות, אם נפעל וננסה לשמר את אותה סביבת חברים

או מערכות היחסים רק כדי לא להרגיש לבד , מה לדעתכם יקרה?

בדיוק ההיפך, הבדידות תהיה חזקה יותר כי אנחנו מפחדים לשחרר אנשים ומערכות יחסים כדי לא להישאר לבד, אבל אז הנשמה אומרת, אתה סובל, אתה לא אמיתי ואתה צריך ללמוד את השיעור, ואז תחושת הבדידות גוברת, זאת הסיבה שיש אנשים שיש להם הכל בחיים ועדיין מתאבדים.

זה לא אומר שאתם צריכים להיות לבד ובודדים , אלא מתוך האהבה שלכם לעצמיכם, הזימון של מערכות היחסים והקשרים החברתיים יתאים לסטנדרט הרגשי החדש שלכם

9. מדיטציות - החשיבות של המדיטציות היא ענקית,

מדיטציה אמיתית קוראת דרך העמקה

פנימית והתבוננות,

ברגע שאנחנו עוצמים את העיניים

כל הקונפליקטים שלנו מתחילים לעלות למודע , הדברים שאנחנו מדחיקים ביום יום באים ליידי ביטוי בזמן התבוננות ומדיטציות

הדברים שאנחנו בורחים מהם דרך פעולות אוטומטיות או אינסטנקטיביות בצורה לא מודעת

משתקפות בזמן שאנחנו בשקט פנימי,

ולאנשים קשה להיכנס למצב מדיטטיבי

כי הם מעדיפים לא להתמודד

עם אותם האתגרים שתת המודע מקרין להם

לכן הם רדומים באסטרל עושים את את אותם הפעולות ועוברים תהליך של ניוון, הדרך הכי אפקטיבית להתמקד בדפוסים והאגואים זה דרך מדיטציה.

תשימו לב מה מוקרן לכם לחוויה ברגע שאתם בשקט עם עצמיכם ותנסו להבין למה זה קורה?

לא חייב לעצום את העיניים

אלא להרגיש מה קורה מבחוץ בלי הסחת דעת.

חוסר עשייה ושקט מתוך התבוננות במחשבה יובילו לחקירה פנימית אמיתית.

יחד עם זאת כדי להשתחרר מדפוס שמנהל אותנו אנחנו צריכים לעשות עבודה פנימית עמוקה עם עצמינו ש10 דקות ביום לא יפתרו לא משנה עד כמה זה גורם לנו להרגיש טוב ה10 דקות האלו.

10. לחדד את חמשת החושים שלנו, האינטואיציה שלנו מתגלמת מתוך חמשת החושים ולא מתוך חוש שישי נסתר שפתוח רק ל״יחידי סגולה״ זה בכלל לא מדויק.

תנסו לראות ולהתמקד באובייקט כלשהו דרך עיניים פקוחות ותתמקדו בו לאורך זמן, תתמקדו בנקודה הכי רחוקה שאתם מסוגלים להתמקד.

כדי לחדד את השמיעה המטאפיית

תנסו רק להקשיב לכל רחש חיצוני או פנימישמגיע לאוזניים שלכם, הכי טוב בסביבה של טבע , שם הכל חיי ובועט, כמה דקות כאלו של הקשבה יחדדו את השמיעה המטאפיזית שלכם.

כדי לחדד את התחןושה

כי דרך תחושה אנחנו יכולים לקבל הרבה מאד אינפורמציה על עצמינו ועל אחרים, באמצעות מגע אפשר להרגיש על הצד השני דברים (ולא הכוונה למסיבת טנטרה)

אלא דרך המגע הויברציה עוברת בצורה ישירה

מאחד לשני, זה גם לא חייב לבוא במגע עם בני אדם

כמו מגע עם חיות, חפצים, צמחים, תחושה פיזית פנימית בגוף.

ככל שאנחנו בהקשבה לתחושות השונות של הגוף פנימית וחיצונית זה יותר מחדד את האינטואיציה.

טעם וריח אלו גם דברים שיכולים לעזור לנו.

תאכלו בצורה מודעת ותרגישו את הטעמים של המזון שאתם אוכלים תלעסו דרך השיניים האחוריות שלכם

ותפרקו את המזון לצורה כמה שיותר נוזלית כדי גם להינות מהטעמים וגם לא לתת למערכת העיכול לעבוד קשה מדיי מה שמגביל את

האינטואיציה.

קחו בחשבון שכל מזון מעובד שרק נועד כדי לגרום לתחושת הדופמין שלכם לעלות דרך שינוי טעמים בגלל הרבה תבלינים רק מקהה את החוש הטסעי של הטעם.

אותו דבר גם ריח , דרך חמשת החושים הפיזיים .

התדר שלכם עולה והאינטואיציה מתחדדת.

ההבדל היחיד בין איך שאנשים קולטים את חמשת החושים שלהם זה התדר הרגשי.

אם הוא נמוך, החושים פחות מחודדים

אם הוא גבוה החושים יותר מחודדים.

ועבודת פראנה ונשימה וזיכרון מהאסטרלים והחלומות יעזור לנו להבין הרבה יותר את השיעורים הנשמתיים שלנו

כי הנשמה מתקשרת איתנו דרך חלומות ואסטרלים

אבל זאת עוד העמקה בפני עצמה.