בדידות ואהבה עצמית.

אחד הנושאים הכי קשים לנשמות שהגיעו לכאן עם תחושת חוסר שייכות.

אלו שמרגישים ששיח על היבטים ארציים וחומריים פחות מדבר אליהם.

הם מחפשים מהות ולא מוכנים להתפשר.

הנשמה מחפשת ביטוי עמוק יותר, רצון להתאחד שוב עם המשפחה הנשמתית שלה חזרה.

וכל סטיית תקן ארצית רק מעוררת בהם תחושות של בדידות.

כי אומנם זה מאד מתסכל כשיש קובץ מאד ספציפי ומאד קטן של אנשים שמדברים בשפה שלהם וירצו להקשיב להם ולהסתקרן ממה שהם אומרים

אבל לא משנה כמה ננסה להשתמש בכלים ארציים וכמה ינסו לטפטף לנו שזאת הדרך הנכונה.

הנשמה שלכם לא תפסיק לשלוח לכם את המטאפורות כדי לשחרר מהישן להקשיב להכוונה ולתת אמון בבריאה.

הנשמה רוצה משהו אחר, היא רוצה לחזור

למהות , להרגיש תחושה של בית שוב פעם שהיא כבר מכירה מתוך ההיסטוריה הנשמתית שלה, להרגיש את תחושת האחדות עם הנשמות שבאמת מבינות מה היא חווה, תקשורת שמשלבת בדיוק את אותה השפה.

יאהבו, יצחקו, יתקשרו אחד עם השני בתלפטיה, בלי הצורך להגיד את המילים שהצד השני יבין,

היכולת לתקשר באופן לא מילולי כי הם שקופים אחד לשני.

חוויתי את זה המון, ועדיין בתוך המסע הנשמתי, המון תסכולים, קצרים בתקשורת עם האנשים הקרובים אליי, חוסר הבנה, התנגדות למה שאני חווה פנימית, חוסר סינכרוניות בין החוויה הפנימית שאני חווה לבין ההיבטים הארציים והדרך שמנסים להגיד לי שהיא הדרך הנכונה.

אלו האתגרים של המסע הנשמתי שחייבים לעבור ושל מתעוררים רוחניים רבים, להשלים ולצמוח מתוך התחושה של הבדידות .

להתחבר למהות, להרגיש חיבור מחדש למשפחה הנשמתית ,הזוגיות הנשמתית.

הם רק מחכים שתהיו בתדר הנכון כדי שתיפגשו אותם שוב

והפוך, הם גם נמצאים בתהליכי הצמיחה שלהם כדי שהמפגש שלכם איתם יקרה.

ברגע ששניכם רוטטים באותו התדר, זה כבר יקרה מעצמו.

המסע יכול להיות מאד מאתגר, אבל זה המסע הכי מתגמל שיכול להיות.

כי עם כמה שנרצה לשמר את הישן, לא נוכל לחזור אחורה אחרי שהרובד הנשמתי נפתח.

הדלת הזאת נפתחת להרבה נשמות בתקופה הזאת, אפשר לראות את כל המצבים שקוראים בעולם כשיקוף לגבי ההתעוררות הקולקטיבית, ואפשר גם להסתכל על האירועים שקוראים בצורה רנדומלית להאשים וליצור נפרדות, אבל זה שינוי שקורה מהבחות אל הפנים.

הבחוץ אף פעם לא יגלה לנו את האמת, לא פוליטיקה , לא חדשות לא מצבי מלחמה, לא הרוגים לא חטופים, כי כל נשמה לפני שהיא ירדה לגוף הזה, יש לה תאריך מוות ידוע מראש.

כל מה שקורה כרגע באנושות אלו השתקפויות של ההאצה התדרית שאנחנו חווים על הפלנטה הזאת.

אנשים שמפחדים מהמוות נאחזים בידע חיצוני כדי להסביר את מה שקורה להם פנימית,

אנשים מבינים שהם חייבים לפתוח את הדלת הזאת של ההיזכרות והריפוי מחפשים מצב של ידיעה מתוך מתוך חוויה ישירה וסמכות פנימית.

במהלך ההתעוררות אנשים חווים היזכרויות של גלגולים קודמים, דרך פרקטיקות רוחניות,

מבינים את הקארמה שלהם.

כל צעד לחזור אחורה במסע וחיפוש אחרי המוכר והידוע , תחושת שייכות במקומות שהם אף פעם לא מרגישים שיש להם הכרה במה שהם חווים

יכולה ליצור דיכאון ותחושת בדידות עמוקה .

הנשמה כן רוצה להמשיך את המסע, כן להמשיך לחפש תשובות לא קונבנציונליות, ידע אזוטרי שיכול לתמוך במה שהם חווים, מורים שיכולים ללוות אתכם.

כן להמשיך ולחקור היבטים רוחניים

כן לעשות צעדים קשים של פירוק הישן כדי לתת לחדש להיכנס, גם כשאין שום ודאות, תישארו עם ידיעה פנימית שאתם בדרך הנכונה.

בסוף הפאזל יתחבר לכם .

ההבנה שיש הרבה מאד נשמות שחוות את זה כי אנחנו בהאצה תדרית, להתחבר שוב לעידן האנרגיה, לשחרר את המלחמתיות והשרידים של עידן המלחמתיות והאנרכיה שעדיין מנהלת את רוב האוכלוסיה

לזכור שאנחנו אף פעם לא לבד.

החיים הישנים תמיד קורצים לנו, בואו אתם רק צריכים לשפוך את הנוזלים המיניים שלכם החוצה, אתם רק צריכים להיענות לפיתויים שוב פעם , ואז ותחושת הבדידות ״תיעלם״

זה לא באמת יקרה

כי איתה תיווצר תחושת נפרדות .

הדרך לשם עוברת דרך האתגרים ודרך הקשיים.