מסע עליית הקונדליני

המושג קונדליני מקבל קונוטציות שונות על ידי הרבה מאד אנשים.

מה זה עליית קונדליני?

קונדליני זאת אנרגיה קוסמית / אלוהית / אנרגיית החיים והמוות

והיא נמצאת אצל כולנו, אפשר להתבונן על הגוף שלנו מעין רנטגן

האיזור התחתון זה האיזור שמקושר לארץ ולאדמה, זאת אומרת בסיס, אגו, הישרדות

ודברים שקשורים בחומר

האיזור העליון זה האיזור שמקושר לרוח, אוויר , היתר - אנרגיה , לב אינטואיציה , התרחבות וחיבור לעולם הקוסמי הנסתר והרוח.

אנחנו חיים בעולם של אוויר אבל לא מודעים לכך.

ובכן אפשר גם לעשות הקבלה על הצ׳אקרות שלנו.

צ׳אקרת הבסיס , אלמנט אדמה מקושרת להישרדות הקיומית הבסיסית ביותר.

מקום לישון, תנאי מחייה בסיסיים ביותר שיעזרו לנו לשרוד

כסף מים ומזון שיאפשר לנו לשרוד את החיים.

הצ׳אקרה הזאת מופעלת בכל פעם שיש איום על ההישרדות שלנו.

הנשמה שלנו היא נצחית ואינסופית, היא ככל הנראה עברה המון גלגולים.

לכן יש בנו הרבה מאד פחדים לכאורה שמאיימים על ההישרדות שלנו שבכלל לא מקושרים לאיך שהמציאות נראית בפועל, אבל עדיין אנחנו צריכים לשחרר אותם כדי שלפחדים האלו לא תהיה אחיזה על החיים שלנו.

אם מתנו בעבר בצורה דרמטית כלשהי בגלל קארמה שביצענו בחיים הקודמים

אנחנו נסחוב את אותם הפחדים גם בחיים האלו,

ופחדים שלכאורה לא מובנים ולא מוסברים , למה הם שם בכלל?

הם שם כדי שנלמד את השיעור שלא למדנו מהחיים הקודמים.

אנרגיית הקונדליני יכולה להיתקע בצ׳אקרה כלשהי , אצל הרבה מאד אנשים היא תקועה בצ׳אקרת הבסיס ולכן הם לא מצליחים לאזן את עצמם ותולים

את ההישרדות שלהם במה שאומרים להם, ראו ממשלות, פוליטיקה, חינוך נוקשה הזדהות עם אמונות שנולדנו אליהם וברגע שאנחנו רוצים ללכת נגד האמונות האלו, אנחנו ניחשב כמרדנים או אנטי ממסדיים, כשהאמת היא שאנחנו מקשיבים לעצמינו ומוכנים לבצע עבודה רגשית שהרבה מתוך הסביבה שלנו לא באמת רוצים לעשות כי זה לא נוח.

את האנרגיה הזאת אפשר להתמיר ולהעלות באופן פרקטי דרך כמה דרכים.

ואז הרבה אנשים מוצאים את עצמם הולכים לעבוד בעבודה שתספק לנו ביטחון, תואר שיתן לנו ביטחון כלכלי לעתיד  רק כי , זה מה שמקובל חברתית או זה מה שנכון מבחינת רמת הערכים שעליהם גדלנו, ואז באמצע התואר מתחילים להרגיש שזה לא מה שאנחנו באמת רוצים, או הולכים לעבודה שלא באמת מרגישים בה סיפוק ומשמעות או לחלופין מגשימים חלומות של אחרים במקום את החלומות שלנו.

צ׳אקרת המין תהיה המדרגה מעל, יש לנו מספיק ביטחון עצמי כדי להכיר אנשים חדשים, להתחבר לרגשות שלנו במידה מסוימת ומתחילים לחיות את החיים על סמך עונג והימנעות מכאב, חשקים מיניים מאד מופעלים כשהצ׳אקרה הזאת היא הדומיננטית , וזה צורך בסיסי של תחושת שייכות שאנחנו רוצים להרגיש 

לכן היא נחוצה והכרחית אבל בדרך מאוזנת , זאת אומרת , מתוך משקפיים של סמכות פנימית , אך הרבה מאד מקדשים אידיאולוגיות של תרבות, שושלת, משפחה כשלאו דווקא זה מה שאנחנו באמת רוצים, ומוצאים את עצמם נכנסים למערכות יחסים של המודל לחיקוי שהם ראו בהורים שלהם (לא שזה פסול)

אבל רק אם ההורים באמת חיים בהרמוניה ואהבה אמיתית אחד לשני, זה יהיה מודל לחיקוי איכותי לילדים.

לכן חשוב להכיר קודם כל את זה שצ׳אקרת הבסיס שלנו מאוזנת כדי להתחיל ולטפס למדרגה הבאה, כי כל עוד יש עדיין טראומות שמנהלות אותנו רגשית

הקשרים החברתיים שלנו והצורך שלנו לעשות דברים יפעל על סמך מה יגידו עליי , ואז נזמן לעצמינו הרבה מאד דרמות.

אין כאן סתירה , כי אפשר להיות עדיין עם חסימות בצ׳אקרת הבסיס ועדיין להתנהל חברתית טוב יותר.

כי כל הזמן אנחנו מגלים מה עוד לא שחררנו שמושך אותנו למטה וזאת העבודה.

לכן מערכות יחסים שהם על סמך קארמה יהוו שיעורים לדברים לא פתורים בתוכנו שמראש זימנו זוגיות קארמטית בשביל שנלמד ונצלח , אי אפשר להגיע למערכת יחסים בריאה אם אנחנו לא מנסים להכיר אחרים וכל פעם שוללים ופוסלים אחרים כי - ״הם לא מדויקים״

אבל מנגד כשאנחנו מתחילים לפתח עמוד שדרה וסמכות פנימית

נתחיל לזהות מהי פנטזיה ושקר ומה באמת נעים עבורנו ומרגיש טוב.

אי אפשר לשבת על הגדר כל הזמן ולעשות עבודה פנימית מבלי להתנסות בפועל ואם אנחנו נכנסים למערכת זוגית, אנחנו לא יכולים לדעת מראש אם היא קארמטית או לא קארמטית, רק לבחון את הדבר דרך עיניים כמה שיותר אובייקטיביות.

לדעת להבין מתי יש ויתור עצמי ומתי הנתינה שלנו גורמת לנו לשחיקה ואובר אהבה עד לכדי ויתור בקשר (לדוגמא).

אם אנחנו מתעלים ומתחילים להתחבר יותר לסמכות פנימית, אנחנו מתחילים לזהות שהאפשרויות שלנו למערכות יחסים קוהרנטיות ובריאות מצטמצמות,

ולכן החיפוש האינסופי יוביל לעוד לופ ועוד קשר קארמטי בלי הבנה של השיעורים.

דרך הקבלה והחיבור שלנו לעצמינו אנחנו מתחילים לטפס לצ׳אקרת מקלעת השמש.