התעוררות והלחמה (חלק 2)

האם איזון זה משהו שקיים?

אני זוכר שכל החיים שלי חיפשתי איזון.

רק אם אעשה פעולה מסוימת כמו לעשן סיגריה.

ארגיש טוב.

או שרק גלילה של חצי שעה בטיקטוק עוזרת לי להירדם .

וכל הרגל מסוים שבחוויה שלנו מתפרש כשלילי, נצטרך להבין

איפה יש קרע וחוסר איזון?

למשל אדם שיותר מדיי נמצא בקוטביות חיובית, נמנע מלהסתכל על הקוטביות השלילית שלו והפוך.

למשל : אדם שתמיד שמח נוטה להיכנס הרבה למצבי דיכדוך ודיכאון.

כל קוטב למעשה הוא אותו הדבר.

זה עיקרון אוניברסלי - חם וקר , שחור ולבן, אור וחושך, ירח ושמש.

אנחנו צריכים את הניטרליות.

כשאנחנו נכנסים לגלי תטא חום הגוף עולה כמעט למצב של עילפון.

המוח כבר לא משחק תפקיד, זאת ערות מסוג אחר, הכל מופשט ובו זמנית מבולגן.

אין הזדהות, יש רק התבוננות וניתוק של מחשבות,

עד שמשהו פנימי מתחיל להתרחב והבנת הטיימנליינים השונים בחוויה

, יוליד איתו תקשור אמיתי.

ברגע שאנחנו מנתקים את האני אין הזדהות עם הרצונות של הגוף הארצי.

החשקים, האגואים.

כי יש מהות פנימית שמתעלה מעל המחשבות הארציים דרך הבנת הקוד הפנימי

שמכיל בתוכו את הסלילים הרדומים שלנו.

הרגל שלילי שנוצר זה כמו בלון שאנחנו מנפחים בפנים ולמדנו שרק דרך

סמים, מזון מהיר, אלכוהול, מסיבות, גלילה חסרת משמעות כדי להעביר את הזמן.

אבל ברגע שאנחנו לומדים לשחרר את האוויר של הבלון בצורה טבעית דרך הכרה של אותם הסלילים, החיים שלכם לא מנוהלים יותר על ידי חשקים.

כי יש לכם את המפתח שעוזר לכם להבין איך האוויר אמור לצאת בצורה טבעית.

כי לכל אחד מסע חיים שונה,

הרבה מאד נשמות הגיעו להעביר כאן חיים ושליחות שונה, חלק

עוברים ובוחרים להגיע כדי להתנסות יותר בחיים הארציים, עם התכונות האלו ועם השאיפות והכלכלה והמעמד ואו לפעמים גם בחרו מראש לחוות עוני

כדי לעבור שיעורים נשמתיים.

זה הכל תלוי עד כמה אנחנו הולכים רחוק עם הקארמה שלנו.

במידה ואנחנו נשמות שלקחו על עצמם תפקידים שונים.

אנחנו נקבל את כל החרא שיגרום לחיים שלנו ללכת לנתיבים שונים בילתי מוסברים

עד שהחיים שלנו יעברו טלטלות ואירועים מאד מורכבים פסיכולוגית, רגשית, משפחתית, אך למרות כל זה המהות מאירה מבפנים ומזכירה לכם תמיד את הדרך.

אלו שבחרו לרדת עם כל המשקעים בחרו תפקידים שהכלכלה שלהם תלך קשה, הסביבה תלך קשה, מערכות היחסים ילכו קשה ובמילים אחרות.

מטען של דפוסים ודפקטים לפתור במערכת.

לדוגמא אדם שמכור ״לכאורה״ לקנאביס

או הרגל שלילי אחר עד שנוצרה לו התניה בכל פעם שהוא חווה תסכול וכעס, הוא מעשן ונרגע, משהו במערכת יצר התניה שזה הדבר היחיד שיכול להפוך אותו לרגוע.

ומה החברה תעודד אותו לעשות במצב מסוים?

ככל הנראה תפסיק לעשן ותצא לדרך נקייה .

אם ננסה לפרק הרגל בשיטות פסיכולוגיות שונות, נוכל אולי להגיע לנקודות

של עשייה ושינוי הרגלים שליליים דרך הרגלים חיוביים.

ואחרי חצי שנה שוב פעם אותו משקל , אותה מערכת יחסים, אותה מחזוריות של

רגשות מודחקים .

רק שיש פרט קטן שמתפספס, כשמזהים את השורש של הכעס, עישון קנאביס או הרגל שלילי לכאורה כמו עישון סיגריות נהפך להיות שולי.

עצם ההבנה שככה או ככה הכל פה כאוס , אין לנו מה להתנגד

אליו

כי דרך הכאוס נולד הסדר והארגון

ואלמנט האש פועל בצורה מאוזנת.

במצבים מסוימים להפסיק הרגל שלילי תהיה ההחלטה הנכונה.

אם בזמן שאנחנו מפסיקים הרגל אנחנו מגנים אותו?ֿ

למשל אדם שהפסיק לעשן קנאביס אומר שקנאביס זה דבר רע

ומתנהגים וחיים בהימנעות, זה הקוטב השני.

כשהוא יחזור הוא יגיד הפוך, לכן

אימוץ גישת הניטרליות עוזר לנו

לאזן בין שתי הקטבים.

כשיש משמעות והיא מספיק בהירה

העישון / ההרגל נהפך לכלי עזר ולא לעונג עצמו.

ברגע שעלינו על המשאווה בתוך עצמינו, זה כבר מפסיק לנהל אותנו.

זה בכלל לא קשור לעישון עצמו או להרגל.

אחד מכללי האתיקה שמסמל או מספר מתוך דרכי ההתעוררות של בודהה

זה כוונה חכמה שבתוכה צריכה להיות עשייה חכמה

כשזה מתחבר כל פעולה שאנחנו מייצרים

אנחנו מתמסרים לתת את ה100%

למשל כשאדם שכיר מנסה לקיים עסק עצמאי ומשקיע

בקושי רב את מעט האנרגיות שנשארו לו למען העסק.

הוא ייתן 20% תפוקה, ככה יראו גם התוצאות.. בהתאם.

וגם היום שלנו והחיים שלנו יראו 20%

אם ניתן את ה100% שלנו ביחד עם כוונה, לא יהיה שם ריקון אנרגטי.

כי הכנסנו כוונה והתמסרנו לפעולה ב100%.

אז בשביל לעשות דברים מתוך כוונה חכמה וככה נפתח כל גונג בחיים.

ואיפה שיש זליגות של עליות וירידות אנרגטיות, ככה אנחנו יכולים

להתחיל ולחקור איך הרובד האנרגטי מתקיים.

אם הרשת האנרגטית שלנו מספיק פתוחה אנחנו יכולים לתקשר בתלפטיה אחד עם השני.