כשהייתי ילד תמיד חיפשתי לחקור על עולם הנסתר

מן תשוקה כזאת שלא קיבלה מענה.

נושאים על כוכבים וגלקסיות תמיד גרמו לי להישאר בסקרנות, פליאה ורצון להעמיק יותר בעולמות מיסטיים ואזוטריים לגבי כוכבי לכת אחרים, גלקסיות , אסטרוולגיה

לגבי הקיום שלנו כאן, על המהות שלנו על כדור הארץ,

ועל כך שהפלנטה הזאת היא לא היחידה שקיימת

הזיכרון שקפץ לי על הילדות שלי הציף בפניי איזשהו ספר שכל הזמן ברחתי לשם כשהייתי במצב

שהעולם הקונבנציונלי לא סיפק לי את התשובות שחיפשתי.

העולם הנסתר היה מעין מראה של השתקפות של המחשבות שחשבתי.

רציתי לדעת עוד בהקשר של אסטרולוגיה, תורת המספרים, תורת הנסתר

והמתמטיקה והחוקים שקיימים בפלנטה הזאת ובפלנטות אחרות.

זה עולם שיכלתי להישאב אליו שעות על גבי שעות רק כדי למצוא תשובות מעמיקות יותר לגבי מהות הקיום שלנו .

בעבר נצמדתי לכל מיני רצונות שהם בכלל לא היו שלי, אלא של הסביבה שלי

של מה שהם רצו שייצא ממני, למרות שאני רציתי משהו אחר עדיין לא הייתי בשל פנימית ורגשית לחקור על הנושאים האלו.

כי הייתי מותנה תחת תבניות קולקטיביסטיות וטראומות

הגעתי לחקירה הפנימית שלי על

רוחניות , אזוטריקה, ידע גנוז וידע נסתר.

על אמת פנימית.

עם הזמן ועם הגילוי העצמי, לא רק שקיבלתי הרבה מאד שיקופים שאנחנו לא לבד ביקום .

אלא ההבנה של יש כאן משהו גדול יותר שמנהל כאן את הכל.

והמשהו הזה לא מוגדר תחת שום קטגוריה, לגבי מה זה אמת או מי ומה זה אלוהים.

הגעתי לתובנות מתוך חוויה ישירה שהכדור שלנו הוא עגול ולא שטוח כמו חלק מהאנשים מנסים להגיד .

לא בגלל שהקשבתי לידע כלשהו שאומר לי מה נכון או לא נכון אלא

מתוך חוויה ישירה , מתול מדיטציה עמוקה, ראיתי את ההשתקפות הישירה של כדור הארץ דרך הורדת האינפורמציה שרציתי לקבל כשיצרתי התמזגות עם הירח

עם החקירה שלי הגיעו גם הרבה מאד תובנות אחרות, לגבי עצמי, לגבי הפלנטות האחרות.

יותר מזה , הבנתי שבילדות בגלל החינוך שמושתת על הערכים של הקולקטיב לא סיפק לי את התשובות שחיפשתי למצוא

לגבי מהות הקיום שלנו.

דרך החקירה הזאת גיליתי כמה אינפורמציה של מה שאנחנו רואים דרך העיניים הארציות היא מוגבלת.

הכלים האזוטריים שיצא לי ללמוד ולהעביר אחרים במסע של הגילוי העצמי רק חיזקו לי את הידיעה

שאנחנו לא לבד ביקום.

אפשר להבין את זה אינטלקטואלית, בדרך כלל רק זה נחמד לדעת קונספטים רוחניים .

אבל רק כשהצחלתי לחקור ולחוות חוויות ישירות, זה התחדד אצלי הרבה יותר.

כי עד אז זה היה ידע מתוך אמונה

וההבדל בין אמונה לידיעה הוא כזה שעל אמונה אפשר לערער כל הזמן, אבל כשיש ידיעה , אי אפשר לערער עליה

זה כמו שאני אגיד לכם שאם מחברים 6 מצרכים מערבבים אותם יחד זה ייצור עוגה.

אבל עד שלא תנסו את זה בעצמיכם לא תדעו שזה באמת קיים.

ברגע שתחוו את זה אף אחד לא יוכל לשכנע אתכם אחרת.

כי זאת ידיעה.

ועל אמונה אפשר לערער בקלות,

איך אתה מי זה אלוהים? רק על ידי אמונה שסיפרו לנו בילדות.

כאן האמונה המיינסטרימית הוטמעה בי מאד חזק במהלך השנים.

תלמד, תקבל ציונים טובים, הערך העצמי שלך ימדד על סמך דברים שאתה לאו דווקא מתעניין בהם ואם אתה סוטה מהקו, אז אתה פחות טוב מאחרים.

תלמד תואר, תקים משפחה, תביא ילדים, תהיה בעבודה קבועה , אתה לא יודע משהו, לא מבין את משמעות החיים? תשאל את הרב, אתה לא יודע מה לעשות עם עצמך ? תקבל יעוץ אקדמאי ותלמד תואר , תשקיע בין 5 ל10 שנים בידע קונבנציונלי שלאו דווקא כבר תקף ורלוונטי היום.

כל אלו הם על בסיס אמונה, שאפשר לערער אותה בקלות.

אבל , כשאנחנו מתחילים התפתחות רוחנית, אנחנו מתחילים לחוות זיכרון, זיכרון נשמתי של מה שבאמת קיים מתחת לאמונה.

אנחנו יכולים להאמין כל החיים שהדרך שמספרים לנו היא אמת, מה קורה ברגע שמישהו מערער על האמת הזאת?

הדברים מתחילים לצאת מאיזון מהר מאד.

כי זה מבוסס על אמונה ששמענו או הורגלנו , זה לא מבוסס על חוויה ישירה

תזכרו שככל שאנחנו גדלים, ככה נכנסים גם כל התבניות שלנו לגבי מהי האמת? או מהי הדרך הנכונה?

תבניות מאמא, אבא, מורים, אנשי חינוך, משפחה, פוליטיקה, ערכים קולקטיביסטיים, סביבה ועוד.

והסמכות עוברת ממצב פנימי למצב חיצוני.

הרובד הפיזי יספר לנו שהאמת היא מה שנמצא מתוך העיניים הרואות, כל השאר הוא בגדר דימיון ותלוש מהמציאות.

הרובד האנרגטי יספר לנו בדיוק את מה שאחרים מנסים להסתיר דרך היצמדות לקונספטים שקשורים בסמכות חיצונית, הרב אמר , המרצה באוניברסיטה אמר, ככה זה עובד וככה זה מושתת.

אבל, כשמתחילים את העבודה הרוחנית.

מתחילים למצוא תשובות מחוץ לקונבנציונל כי בכל זאת

יש הרבה מאד אינטרסים סמויים לאותם אנשי סמכות .

(הון , שליטה, הפחדות, היצמדות לאמת ופחד ללכת נגד, כוח, מעמד חברתי וכו׳)

כשמתחילים לקלף את התבניות שהולבשו עלינו, נפתחים ליותר אמת פנימית, אנחנו לא צריכים להקשיב יותר למידע שמספרים לנו, אנחנו יכולים להתחבר אליו ישירות, להרגיש אנרגטית האם זה מגיע ממקום אותנטי או ממקום טראומתי.

ילדים במקור אלו הם המורים הכי טובים עד שהם מותנים תחת השפעות חיצוניות.

הם יכולים לחוות אמת ולהרגיש אנרגיות בצורה הרבה יותר חזקה ממבוגרים, רק שהם צריכים להיות קשובים לאנשי הסמכות ש״יודעים״ טוב יותר מאיתנו, כאן הכשל מתחיל.

ואז בגיל הבגרות כל הטראומות נצרבות בגוף, והילד עובר נורמליזציה.

וזה קורה לא סתם, הנשמה בחרה את אותם הטראומות, למה ?

כי דרכם אנחנו עוברים ריפוי ונזכרים, במי היינו, במה היינו, באילו גלקסיות חיינו כישויות שונות.

ויש לנו את כל הבינה לדלות את המידע הזה.

אנחנו רק צריכים להתחבר אליו.

עד אז הרובד האנרגטי יהיה מותנה תחת תבניות של אמת , שקר לפי הערכים הקולקטיביסטיים.

ולא תהיה לנו גישה אמיתית אליו.

ברובד האנרגטי אנשים יותר שקופים, אי אפשר לשקר או לבצע מניפולציות, הכל שקוף.

לכן גם לאט לאט אנחנו משחררים אחיזה מכל מה שגורר אותנו למטה.

כדי לפתוח את הרובד האנרגטי אנחנו צריכים לקלף שכבות של אגואים, לשחרר טראומות, להפסיק להאמין ולהיאחז במה שהאמנו בו עד היום.

להבין שהנשמה היא נצחית והמוות הוא קבוע.

כדי לעשות את זה , זה דורש מאיתנו עבודה אנרגטית, יצירת שינויים תמידים כחלק בילתי נפרד מהחיים שלנו.

ירדנו לגוף אנושי כדי לעבור מסע נשמתי ואבולוציה.